Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 101b
וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי לֵית לֵיהּ אִיסּוּר כּוֹלֵל
Traduction
The Gemara asks: And does Rabbi Yosei HaGelili not hold that a more inclusive prohibition takes effect where there is an already existing prohibition?
Rachi non traduit
ור' יוסי לית ליה [איסור] כולל. ולא חייל איסור טומאת גוף על איסור טומאת בשר ואין כאן כרת אלמא שמעינן ליה דלית ליה כולל הלכך תנא דלעיל דלית ליה כולל ר' יוסי הגלילי היא ואשמועינן תנא דלעיל דבאיסור חמור אית ליה כולל. ופרכינן יבא איסור חמור דכרת ויחול עליה דהא אמרת דמודה הוא באיסור חמור והכא איתוסף ביה כרת. ומשני דילמא הא חמירא דלית ליה טהרה במקוה וההיא דלעיל איכא לאוקומה אליביה דלא שמעינן ליה באיסור חמור דלית ליה כולל. ואע''ג דלרבי שמעון נמי שמעינן בעלמא דלית ליה כולל דתניא רבי שמעון אומר האוכל נבלה ביום הכפורים פטור מחטאת שאין יוה''כ חל על איסור נבלה ואע''ג דאיסורו איסור כולל הוא שכולל איסור והיתר לאוסרן יחד אפ''ה אליביה לא מצינו לאוקומה משום דהא אף באיסור חמור אית ליה דלא חייל דהא יום הכפורים כרת ונבלה לאו בעלמא הוא ואפילו הכי לא חייל ותנא דלעיל סבר דבאיסור חמור אמרינן כולל:
Tossefoth non traduit
ואיסור כולל לית ליה והתניא כו'. פי' בקונטרס ואע''ג דאיסור בת אחת הוא מאן דלית ליה איסור כולל לית ליה איסור בת אחת ואין נראה לר''י דהא בפרק ארבעה אחים (יבמות לג:) פריך השתא באיסור כולל מחייב תרתי באיסור בת אחת מבעיא אלמא אפילו מאן דלית ליה איסור כולל מצי סבר איסור בת אחת לכך נראה לר''י דהשתא ס''ד דלאו איסור בת אחת הוא אלא חשיב שבת קדים משום דקביעא וקיימא אבל קשה דאי לא איסור בת אחת הוא א''כ שבת היא למה לי פשיטא דחייב משום דשבת קדים:
וְהָתַנְיָא שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שָׁגַג וְעָשָׂה מְלָאכָה מִנַּיִן שֶׁחַיָּיב עַל זֶה בְּעַצְמוֹ וְעַל זֶה בְּעַצְמוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר שַׁבָּת הִיא יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת
Traduction
But isn’t it taught in a baraita: When Shabbat and Yom Kippur occur on the same day, if one acted unwittingly and performed prohibited labor, from where is it derived that he is liable for this by itself and for that by itself, i.e., he is liable to bring two sin offerings, for having transgressed both Shabbat and Yom Kippur? The verse states: ''You shall do no manner of work; it is a Shabbat for the Lord in all your dwellings'' (Leviticus 23:3), and another verse states: ''It is Yom Kippur'' (Leviticus 23:27). The term ''it is'' in each verse teaches that each of these days is considered independently even when it occurs together with another holy day. This is the statement of Rabbi Yosei HaGelili. Rabbi Akiva says: He is liable to bring only one sin offering because a prohibition does not take effect where another prohibition already exists.
Rachi non traduit
שבת ויום הכפורים. שחל להיות בשבת:
שבת היא לה'. בשבת בראשית כתיב דמשמע שאם בא איסור אחר עמה יתחייב על שמה בפני עצמה כדכתיב היא וכן גבי יום הכפורים דכתיב הוא והני איסור בת אחת נינהו דהא בהדי הדדי אתו כשקדש היום. מיהו אי אמרת בשלמא אית ליה לרבי יוסי הגלילי באיסור כולל או מוסיף דחיילי אשאר איסורין איכא למימר מש''ה מתחייב אתרווייהו דהא אי נמי הוה אפשר דקדמיה חד לחבריה הוה אתי חבריה וחייל עליה דשבת לגבי יוה''כ איסור מוסיף הוא דאי הוה יוה''כ קדים הוה חייב על זדון מלאכה כרת וכי אתי שבת איתוסף ביה מיתת ב''ד ויוה''כ לגבי שבת איסור כולל דשבת אסורה במלאכה ומותר באכילה מיגו דאיתסר באכילה משום יום הכפורים איתסר ליה נמי מלאכה משום יום הכפורים אלא אי אמרת באיסור כולל ואיסור מוסיף לא חיילי כי אתו אהדדי אמאי חיילי תרוייהו:
Tossefoth non traduit
תלמוד לומר שבת היא יוה''כ הוא. וא''ת ומאי פריך שאני הכא דגלי קרא וי''ל דפריך וליגמר מיניה וליכא למימר דאדרבה ניגמר מתרומה דפטרינן בפרק כל הבשר (לקמן חולין דף קיג:) מומתו בו כי יחללוהו דלחומרא מקשינן וילפינן מהכא והא דאמר התם בעלמא קסבר שמואל אין איסור חל על איסור וגבי בשר בחלב שאני דגלי קרא גדי לרבות חלב מתה ולא יליף מבשר בחלב לחומרא היינו משום דבשר בחלב חדוש הוא ואית ספרים דגרסי התם ונגמר מיניה חדוש הוא:
רבי עקיבא אומר אינו חייב אלא אחת. למאי דפירש בקונטרס שהוא איסור בת אחת וכן הוא במסקנא קשה דתנן בפרק דם שחיטה (כריתות כג.) חתיכת חלב חולין וחתיכת חלב קדש ואכל אחת מהם ואינו יודע איזה מהם אכל מביא חטאת ור' עקיבא אומר אף אשם תלוי אלמא אית ליה איסור חל על איסור וכ''ש איסור בת אחת ומיהו יש לומר דקדשים שאני כדאמר התם בסוף פרקא דאפילו מאן דאית ליה בעלמא דאין איסור חל על איסור בקדשים אית ליה אך הקשה הרב רבינו שמואל מוורדו''ן מהא דתנן בפרק כל הבשר (לקמן חולין דף קיג.) רבי עקיבא אומר חיה ועוף אינם מה''ת שנאמר לא תבשל גדי ג' פעמים פרט לחיה ועוף ובהמה טמאה ופריך בגמרא (שם דף קטז.) הני הא אפקינהו לכדשמואל ומשני קסבר רבי עקיבא איסור חל על איסור וחלב מתה לא צריך קרא והכא משמע דאפילו בבת אחת לית ליה ואע''ג דאמר הכא איפוך לאו מכח קושיא זאת אמר הכי ועוד למאי דפרישנא דהכא פריך משום דס''ד דלא הוי איסור בת אחת למאי דמסיק רבא דהוי בת אחת לא אמר איפוך וי''ל דהתם פריך משום שמואל דאי ס''ל כר''ע בחיה ועוף ובהמה טמאה היכי דריש ומשני דקסבר שמואל איסור חל על איסור בלאו קרא:
שְׁלַח רָבִין מִשּׁוּם דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא כָּךְ הַצָּעָה שֶׁל מִשְׁנָה וְאֵיפוֹךְ
Traduction
The Gemara answers that on this topic Ravin sent a letter citing a statement in the name of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina: This is the correct presentation of this teaching [hatza’a shel mishna], i.e., the opinions in this baraita are accurate, but one must reverse the attributions of each opinion so that the first opinion is that of Rabbi Akiva and the second opinion is that of Rabbi Yosei HaGelili. Consequently, Rabbi Yosei HaGelili holds that two prohibitions do not take effect at the same time even if one is more inclusive or stringent than the other.
Rachi non traduit
שלח רבין כך ודאי. הצעת המשנה במקום שנשנית שם אבל משובשת היא ואיפוך וה''ה דמצי למימר דס''ל לר''י הגלילי דאע''ג דאיסור כולל לא חייל איסור בת אחת חייל ומיהו ר' יוסי בר' חנינא סבר דמאן דלית ליה איסור כולל לית ליה נמי איסור בת אחת ופלוגתא היא ביבמות בפ''ג (דף לג.) כך נראה בעיני. ואני שמעתי דשבת חשיב לה כקודמת משום דקביעא וקיימא ויום הכפורים חשיב אחרון משום דבי דינא מקדשי ליה כדלקמן ורבי יוסי הגלילי דמחייב תרתי טעמיה משום כולל וקשיא לי בגווה למאי דקא מותיב רבא לקמן לרב יצחק לבתר דאפכוה סוף סוף תרוייהו בהדי הדדי קאתו מאי תיובתיה הא רב יצחק לדברי ר' יוסי הגלילי קאמר ורבי יוסי הגלילי מדפטר ליה ש''מ לאו איסור בת אחת חשיב לה וכי פטר ליה מיום הכפורים פטר ליה וכי הזיד בשבת על כרחיך פטור משניהם לדברי רבי יוסי הגלילי:
שְׁלַח רַב יִצְחָק בַּר יַעֲקֹב בַּר גִּיּוֹרֵי מִשּׁוּם דְּרַבִּי יוֹחָנָן לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי לְמַאי דַּאֲפַכַן שָׁגַג בְּשַׁבָּת וְהֵזִיד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים חַיָּיב הֵזִיד בְּשַׁבָּת וְשָׁגַג בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים פָּטוּר
Traduction
The Gemara continues to discuss the opinion of Rabbi Yosei HaGelili. Rav Yitzḥak bar Ya’akov bar Giyorei sent a letter citing a statement in the name of Rabbi Yoḥanan: According to the statement of Rabbi Yosei HaGelili, as stated in the baraita once the attributions have been reversed, if one unwittingly performed a forbidden labor on a Yom Kippur that occurred on Shabbat, he is obligated to bring one sin offering. If he acted unwittingly with regard to the fact that it was Shabbat, i.e., he forgot that it was Shabbat, but acted intentionally with regard to Yom Kippur, he is obligated to bring a sin offering. But if he acted intentionally with regard to Shabbat but unwittingly with regard to Yom Kippur, he is exempt from bringing any offering.
Rachi non traduit
למאי דאפכנא. ומוקמינא דאיהו פטר:
שגג בשבת. ששכח שהוא שבת:
והזיד באיסור יום הכפורים. שהיה יודע שהוא יום הכפורים:
חייב. חטאת משום שוגג שבת. אבל שגג באיסור יום הכפורים ששכח שהוא יום הכפורים אבל יודע הוא שהוא שבת פטור משתיהן וטעמא מפרש ואזיל:
Tossefoth non traduit
הזיד בשבת ושגג ביוה''כ פטור. וא''ת והא לרבי עקיבא נמי פטור דהא אינו שב מידיעתו דמזיד הוא על השבת דחמיר דבסקילה וי''ל דאפ''ה חמיר ליה יוה''כ לפי שהוא יום כפרה ומחילה:
מַאי טַעְמָא אָמַר אַבָּיֵי שַׁבָּת קְבִיעָא וְקַיְימָא יוֹם הַכִּפּוּרִים בֵּי דִינָא דְּקָא קָבְעִי לֵיהּ
Traduction
The Gemara asks: What is the reason for Rabbi Yoḥanan’s statement? Abaye said: Shabbat is established and permanent, i.e., it always occurs on the seventh day of the week, whereas in the case of Yom Kippur, it is the court that establishes it, as the Sages determine the New Moon. Consequently, Shabbat is considered to have preceded Yom Kippur, and the prohibition to perform labor on Yom Kippur does not apply, due to the fact that labor is already prohibited because it is Shabbat. Since one brings a sin offering only due to unwitting transgression, he is obligated to bring a sin offering only if he performed labor without realizing it was Shabbat.
Rachi non traduit
אמר אביי. קסבר רבי יוחנן דההוא חטאת דמחייב ליה רבי יוסי [הגלילי] בשגג בזה ובזה אדשבת קמחייב ליה דאיהו קדמיה ואדיום הכפורים הוא דפטר ליה הלכך כי הזיד בשבת ושגג ביום הכפורים פטור לגמרי דאין מביאין קרבן על המזיד:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא סוֹף סוֹף תַּרְוַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתוּ אֶלָּא אָמַר רָבָא שְׁמָדָא הֲוָה וּשְׁלַחוּ מִתָּם דְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי דְּהָא שַׁתָּא שַׁבְּתָא הוּא וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין וְכֹל נָחוֹתֵי אַמְרוּהָ כְּרָבָא
Traduction
Rava said to Abaye: Ultimately both of them, i.e., Shabbat and Yom Kippur, come into effect at the same time. Since both take effect at the beginning of the calendar day, it cannot be said that Shabbat precedes Yom Kippur. Rather Rava said a different explanation. It was a time of religious persecution, and they sent from there, i.e., from Eretz Yisrael, a directive stating that Yom Kippur of this year will not be observed on its proper day but rather on Shabbat. Rabbi Yoḥanan was merely stating that on that particular year one who would unwittingly transgress Yom Kippur would be exempt from bringing a sin offering. And similarly, when Ravin and all those who descended from Eretz Yisrael came to Babylonia, they said that the true explanation is in accordance with the opinion of Rava.
Rachi non traduit
סוף סוף תרוייהו בהדי הדדי קאתו. ואין כאן אחרון ועל כרחיך כי פטר ליה רבי יוסי הגלילי משום דקסבר כיון דבכולל ומוסיף אין איסור חל על איסור באיסור בת אחת נמי לא מחייב אלא חדא ואי נמי הזיד באחד מהן הרי שגגת חבירו עומדת וחייב:
אלא אמר רבא. הא דשלח רב יצחק דאדיום הכפורים מפטר לאו בפלוגתא דרבי יוסי הגלילי קאי ומאן דאמר בה לדברי רבי יוסי הגלילי לא היו דברים מעולם אלא שמדא הוה וגזרו שלא לעשות יום הכפורים:
ושלחו מתם יום הכפורים דהאידנא שבתא הוא. עשו יום הכפורים בשבת אע''פ שאינו חל להיות בו כדי שלא תשתכח תורת יוה''כ והאויבים לא יבינו בו משום דבכל שבת נמי לא עבדי מלאכה ואההוא יוה''כ קאמר רב יצחק דאם שגג בו והזיד בשבת פטור דהא לאו יום הכפורים הוא ואין שגגתו שגגה:
Tossefoth non traduit
יום הכפורים דהאי שתא שבתא הוא. ולא שייך כאן אתם ואפי' מזידים כיון דלא נקבע בעשור לחדש ודוקא אקביעות החדש אמרינן ליה:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה וַהֲלֹא מִבְּנֵי יַעֲקֹב [וְכוּ']
Traduction
§ The mishna teaches: Rabbi Yehuda said in explanation: Wasn’t the sciatic nerve forbidden for the children of Jacob, as it is written: ''Therefore the children of Israel eat not the sciatic nerve'' (Genesis 32:33), yet the meat of a non-kosher animal was still permitted to them? Since the sciatic nerve of non-kosher animals became forbidden at that time, it remains forbidden now.
תַּנְיָא אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה וְכִי נֶאֱמַר עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִקְרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד סִינַי אֶלָּא בְּסִינַי נֶאֱמַר אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ לֵידַע מֵאֵיזֶה טַעַם נֶאֱסַר לָהֶם
Traduction
It is taught in a baraita that the Rabbis said to Rabbi Yehuda: But is it stated in the verse: Therefore the children of Jacob do not eat the sciatic nerve? Isn’t it true that it is stated only that: ''Therefore the children of Israel do not eat the sciatic nerve?'' And the Jewish people were not called ''the children of Israel'' until they received the Torah at Mount Sinai. Rather, this terminology indicates that the prohibition of eating the sciatic nerve was stated to the Jewish people at Sinai, but was written in its place, after the incident of Jacob wrestling with the angel, to allow the Jewish people to know the reason the sciatic nerve was forbidden to them. Since the prohibition came into effect only at Sinai, there is no proof that it ever applied with regard to non-kosher animals.
Rachi non traduit
ולא נקראו בני ישראל עד הר סיני. ולקמיה מקשי ליה:
אלא. מקרא זה לא נאמר עד סיני אלא לאחר שקבלו משה בסיני ובא לכתוב את התורה כתב אותה אזהרה אצל המעשה לידע כו':
מֵתִיב רָבָא וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם לְאַחַר מַעֲשֶׂה
Traduction
Rava raises an objection to this baraita: The verse states: ''And Jacob rose up from Beersheba; and the children of Israel carried Jacob their father, and their little ones, and their wives in the wagons that Pharaoh had sent to carry him'' (Genesis 46:5). This occurred before the Torah was given at Sinai, and therefore proves that the title ''the children of Israel'' was in use before the Torah was given. The Gemara answers: Nevertheless, this occurred after the incident, i.e., after Jacob wrestled with the angel and after the prophetic vision in which God changed Jacob’s name to Israel (Genesis 35:10).
Rachi non traduit
לאחר מעשה. לאחר אותו מעשה שנאבק עמו לזמן מרובה בבואו מפדן ארם והקב''ה קראו ישראל דכתיב (בראשית לה) לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל וגו':
Tossefoth non traduit
לאחר מעשה. פירש בקונטרס לאחר אותו מעשה שנאבק עמו לזמן מרובה בבואו מפדן ארם והקב''ה קראו ישראל והא דקאמר לעיל לא נקרא ישראל עד סיני היינו לענין מצות ופריך מההיא שעתא ליתסר מההיא דוישאו בני ישראל ומשני ההיא שעתא לא שעת מעשה היה דנשיית גיד ולא שעת מתן תורה ולא גרסינן מההוא מעשה ליתסר דמשמע מעשה דנשיית הגיד כמו לאחר מעשה דקאי אנשיית גיד ואם נאמר דלאחר מעשה קאי אברכה שברכו המלאך והסכים הקדוש ברוך הוא על ידו של מלאך וכן מההיא מעשה ליתסר מ''מ לא הוי כמו האי שעתא לאו שעת מעשה הוי דקאי אנשיית גיד:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי מֵהָהִיא שַׁעְתָּא לִיתְּסַר
Traduction
Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: In that case, the sciatic nerve should be understood as having become forbidden to them from that time when they were first called the children of Israel. Since this was before the giving of the Torah, this would be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda and not that of the Rabbis.
Rachi non traduit
מההיא שעתא. דוישאו בני ישראל ליתסר:
אֲמַר לֵיהּ וְכִי תוֹרָה פְּעָמִים פְּעָמִים נִיתְּנָה הָהוּא שַׁעְתָּא לָאו שְׁעַת מַעֲשֶׂה הֲוַאי וְלָא שְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה הֲוַאי
Traduction
Rav Ashi said to him: Was the Torah given piecemeal, on numerous different occasions? It was given at Sinai. Rather, that time when the title ''children of Israel'' was first used was not the time when the incident of Jacob wrestling with the angel occurred and also was not the time of the giving of the Torah at Mount Sinai. Therefore, there is no reason to assume that the prohibition took effect at that time.
תָּנוּ רַבָּנַן אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בֵּין טְמֵאִין וּבֵין טְהוֹרִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּטְהוֹרִין
Traduction
§ The mishna taught a dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis with regard to the prohibition of eating the sciatic nerve. The Gemara now cites a similar dispute between them with regard to eating a limb from a living animal. The Sages taught in a baraita: The prohibition of eating a limb from a living animal applies whether the limb comes from a domesticated animal, an undomesticated animal, or a bird, and whether it is from a non-kosher species or from a kosher species; this is the statement of Rabbi Yehuda and Rabbi Elazar. But the Rabbis say: The prohibition of eating a limb from a living animal applies only to a limb from a kosher species.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ
Traduction
Rabbi Yoḥanan says: And both of them, i.e., the Rabbis as well as Rabbi Yehuda and Rabbi Elazar, derived their opinions from one verse: ''Only be steadfast in not eating the blood, for the blood is the life;
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source